מזרח אפריקה היא איזור השימור הגדול בעולם. מסע בשמורותיה של אפריקה מציע חוויה ראשונית של טבע, נופים וצפייה בבעלי חיים בסביבה הטבעית שלהם, המרחבים האין סופיים של היבשת. לצד השמורות הגדולות והמפורסמות, כמו הסרנגטי בטנזניה והמסאי מרה שבקניה, יש כמה פנינים אמיתיות ששווה לסטות עבורן מהדרך. בעולם המסעדות מעניקים לפנינים מסוג זה כוכבי מישלן, בעולם של אנשי אפריקה, הן מקבלות את כוכב הספארי. לשמורות הבוטיק האלו תמיד כיף להגיע מפני שהן מאפשרות מגע בלתי אמצעי ולא המוני עם טבע פראי, והן גורמות לבאים בשעריהן להרגיש קצת כמו ד”ר לויניגסטון.

אז רגע לפני שאתם מתכננים את המסע באפריקה ומחליטים על יעד, הכנו עבורכם המלצות לחופשה באפריקה, הרפתקה של פעם בחיים.

שמורת זיווה: ביתם של הקרנפים הלבנים

על הדרך מקמפלה, בירת אוגנדה, לפארק מפלי מורצ’יסון נמצאת שמורת זיווה. זהו איזור שימור שמטרתו להגן על אוכלוסיית הקרנפים הלבנים הנמצאים על סף איום הכחדה. השמורה הוקמה בידי הקרן למען הקרנפים באוגנדה (RFU) והיא אחד המקומות היחידים בעולם שבהם אפשר לחזות מקרוב בקרנפים הלבנים הדרומיים. בשמורה חיים 12 קרנפים ביניהם קרנפים בוגרים ותינוקות שלא מזמן נולדו בשמורה. במשך 50 השנים האחרונות פועלת העמותה לשיקום אוכלוסיית הקרנפים בעולם וכיום חיים כ- 11 אלף פריטים של הקרנף הלבן.

בשנים האחרונות, על אף מדיניות השימור שמונהגת באזור, חלה עלייה מאסיבית בציד בלתי חוקי ומחיר הקרן של הקרנפים רק עולה. במקומות כמו שמורת זיווה פועלים למנוע את ההרג על ידי יצירת איזורים מוגנים וחינוך. להקמת השמורה גם פן כלכלי-חברתי: אחזקת השמורה והתיירות במקום יוצרים פרנסה לתושבים. מלבד קרנפים, יש בשמורה מגוון של בעלי חיים, בהם צביונים, אנטילופות וקודו משורטט.

אגם מבורו: מערבה מכאן

פארק אגם מבורו הוא הפנינה הקטנה הממוקמת בין ימת ויקטוריה והרי רוונזורי באוגנדה. הנוף של הפארק מעוטר בסלעים שגילם מוערך ביותר מ-500 מיליון שנים. זהו ביתם של יותר מ-300 מיני בעלי כנף, זברות, תאואים, היפופוטמים ועוד.

עמק קיפודו: אריות וחיי פרא

פארק קיפודו הוא השמורה המבודדת ביותר של אוגנדה ושוכן בחלקה הצפוני של המדינה. רק תיירים מעטים עושים את הדרך לשמורה שמאופיינת בחיי פרא ובנופים מרהיבים. נוף הסוואנה חורג בהרבה מעבר לגבולות השמורה ונראה שהוא נמתח לעבר האופק ורכסי ההרים. העונה היבשה (דצמבר עד סוף מרץ) היא הזדמנות מצויינת לצפות באריות. בעונה הגשומה, בחודשים אפריל-ספטמבר, לא מומלץ לבקר בשמורה בשל קשיי גישה.

פארק נחל גומבה: שימפנזים מחכים לביקור

במערב טנזניה, על חופו של אגם טנגנייקה ממוקם פארק נחל גומבה. 52 קילומטר רבוע של אגמים צלולים, עמקים ירוקים זרועי עצים, נחלים ומפלים היוצרים תחושה שהגעת לגן עדן. בנוף הזה מתגוררות משפחות של שימפנזים, גולת הכותרת של הביקור בשמורה. השימפנזים רגילים לנוכחותם של בני אדם ומאפשרים מפגש קרוב עימם. לשמורה אפשר להגיע בטיסות יומיות שיוצאות מארושה או מדאר א-סלאם. בחודשים הגשומים נוהגים שימפנזים להסתתר ולתפוס מחסה מהגשם. לכן מומלץ להגיע בעונה היבשה, בחודשים יולי-אוקטובר.

סלו: פילים מציצים מהסבך

שמורת סלו היא אחת השמורות הפחות מוכרות בטנזניה והיותר יפות שבה. חלק מהפארק מותר לטיולי ספארי והשאר מנוהל כשמורת צייד. בשמורה יש לגונות, אגמים, עדרים גדולים של פילים וחיות בר אחרות. הספארי בשמורת סלו פראי יותר מאשר בשמורות אחרות, הנסיעה נעשית ברכבי שטח פתוחים וישנה אפשרות לצאת לספארי הליכה בלווי מדריך. אפשרות נוספת לחוות את השמורה היא בשייט נהרות, בעיקר בנהר רופיג’י בין ההיפופוטמים. העונה המומלצת לביקור היא העונה היבשה (יוני עד נובמבר). בעונה זו הפילים יוצאים מבין השיחים ואפשר לצפות בקלות גדולה יותר גם באריות ותאואים. בינואר עד אפריל מגיעים לשמורה המוני ציפורים ועופות.

הזמבזי התחתון: שייט נהרות בין בעלי החיים

פארק הזמבזי התחתון נחשב לשמורה מפותחת פחות משמורות אחרות ביבשת, אך היופי, הפראיות ומגוון בעלי החיים מצדיקים ביקור. נהר הזמבזי רחב הידיים העובר בשמורה הופך אותה לאחת השמורות היפות בזמביה, ולטעמי, גם באפריקה כולה. השמורה מתפרשת על 4,092 קילומטר מרובע, ואחת הדרכים הכי יפות לחוות אותה היא ספארי ימי-שייט בנהר בין היפופוטמים וליד חיות הפרא שלגדותיו. אפשרות נוספת היא לצאת לספארי בג’יפ פתוח לעומק השמורה (סיור יום או לילה) או להצטרף לספארי הליכה. מומלץ לבקר בשמורה בין החודשים יוני עד ספטמבר.

 

דרום לואנגווה: הסוד של זמביה

פארק דרום לואנגווה במדינת זמביה נחשב בעיני רבים לאיזור השימור היפה בעולם, ולא בכדי. השמורה ממוקמת סביב נהר לואנגווה, אזור שוקק חיים עם מגוון בעלי כנף, קרוקודילים, היפופוטמים, אנטילופות, פילים, שימפנזים ועוד. אחת האטרקציות הפופולאריות בשמורה היא ספארי הליכה, דרך נהדרת לחוות את הטבע. מומלץ לבקר בשמורה בין החודשים אפריל ועד אוקטובר. בעונה הגשומה, נובמבר עד מרץ, אפשר לצפות בלהקות של עופות וציפורים. באיזור ניתן למצוא גם אטרקציות לילדים אשר יספקו מענה לגילאים שונים.

מפלי ויקטוריה: שאון המים

“העשן הרועם” זהו כינויים של מפלי ויקטוריה והוא ניתן על ידי בני המקום. דיויד ליווינגסטון הוא שגילה את המפלים לראשונה בשנת 1855 ותיארם כעוצמתיים ויפים במיוחד, הוא קרא להם על שם מלכת אנגליה דאז. המפלים נמצאים בסמוך לעיר ליווינגסטון, שהפכה בשנים האחרונות לבירת התיירות של זמביה. אפשר לבקר במפלי ויקטוריה כמעט כל השנה, וחווית הביקור שונה בכל עונה. במרץ ואפריל הזרימה נמצאת בשיאה, אך בשל המים הניתזים אי אפשר להתקרב ברגל לנקודת התצפית היפה ביותר של המפלים. בנובמבר ודצמבר פחות מומלץ לבקר.

וירונגה: בית לגורילות

רואנדה היא מדינה קטנה, הררית, ירוקה ושופעת מים, שמוכנה גם מדינת “אלף הגבעות”. איזור השימור וירונגה משתרע על פני שלוש מדינות: רואנדה, קונגו ואוגנדה ונקראה על שם הרי וירונגה, רצועת הרים שבה שש פסגות של הרי געש רדומים. בין הפסגות הגעשיות שוכן פארק הרי הגעש שהוקם בכדי להגן על אוכלוסיית גורילות על ההרים. זהו הפארק שבו דיאן פוסי, החוקרת המפורסמת, חקרה את גורילות ההרים מ- 1967 עד שנרצחה ב- 1985. צפייה בגורילות ההרים היא מוקד המשיכה הגדול של השמורה, אך לא היחיד. בפארק נערכים גם סיורים במערות עתיקות, ומפגש תרבויות עם שבטים.