מפוטו Maputo
בירת מוזמביק נחשבת לאחת מערי הבירה היפות באפריקה. בעיר ארכיטקטורה ים תיכונית, שדרות יפיפיות עם עצים לכל אורכן, בתי קפה, חוף ים, שווקים צבעוניים, חנויות ומוזיאונים מרתקים. העיר נוסדה כעיר נמל על ידי הפורטוגלים, והסוחרים והמטיילים שהגיעו מאפריקה, אסיה ואירופה השפיעו רבות על הצבעוניות של העיר והתרבות וההיסטוריה הייחודיות שלה. מוזמביק בעלת השפעות פורטוגזיות, ערביות ואפריקאיות כך שכדאי לשים דגש על הפן התרבותי המיוחד, האוכל המגוון והמוזיקה בעלת גוון לטיני אפריקאי ייחודי. למשל בסמוך לשדה התעופה ניתן לצפות בכיכר גיבורי מוזמביק ובה אנדרטה וציור קיר לאורך 95 מטרים המנציח את גיבורי המהפכה במוזמביק. בנוסף ניתן לסייר ב- Jardim Tunduruהגנים הבוטניים בני יותר מ- 100 שנה, הם חודשו לאחרונה ובהחלט שווים הצצה. כדאי גם לעשות סיבוב בשוק הדגים התוסס ומוזיאון להיסטוריה לאומית.
במפללה Mafalala, בפרברי עיר הבירה, תפגשו את העוני החומרי והעושר הרוחני של מוזמביק. סמטאותיה של מפללה אוצרות את זכרונות המאבק כנגד השלטון הקולוניאלי של הפורטוגלים וההיסטוריה האומנותית של המדינה כרוכה בפרבר זה.
חצי האי פמבה Pemba
פמבה היא עיר נמל מרכזית בצפון מוזמביק וכן עיר הבירה של מחוז קאבו דלגאדו. היא מונה אוכלוסייה של כ-100 אלף איש, המתגוררים בבקתות עץ הממוקמות בין עצי הבאובב. העיר נוסדה ב-1904 על ידי הפורטוגלים ונקראה פורטו אמיליה על שם מלכת פורטוגל. לאחר סיום השלטון הפורטוגזי ב-1975 החליפו את שמה לפמבה. פמבה עשירה בהיסטוריה קולוניאלית לצד היותה מרכז תיירותי. בניינים הרוסים ממוקמים לחי אל לחי לבניינים חדשים והחופים המושלמים עומדים בסתירה מול הכפרים בפאתי העיר.
החופים של פמבה הם היעד המושלם גם למטיילי היוקרה וגם לתרמילאים הרפתקנים. חוף ווימבי הוא לבה של פמבה והיעד התיירותי ביותר, הוא מציע שקיעות קסומות לצד בתי קפה ומסעדות ומהווה יעד פופלרי לירח דבש. כל יום ראשון החל מ15:00 בצהריים הדרך הראשית הסמוכה לחוף ווימבי הופכת למסיבת רחוב מאולתרת ומתמלאת בדוכני אוכל ונגני רחוב המנגנים בקצב פורטוגזי אפריקאי ייחודי.
איליה דה מוזמביק Ilha de Mozambique
מרחק של כ- 3.5 ק"מ מחופיה הצפוניים של מוזמביק, בסמיכות לשדה התעופה לומבו Lumbo, נמצא איליה דה מוזמביק – אי קטנטן שהזמן לא נגע בו ומרגיש כמו אפריקה של המאה ה-16. זהו כפר דייגים, אי אלמוגים בצורת חצי סהר שאורכו כ- 3 ק"מ והוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בחלקו בתים מטים לנפול אך האי כולו עוטף בתחושה של שקט והרמוניה ותושביו הגונים וחייכניים.
הפארק הלאומי קירימבאס Quirimbas
הפארק הלאומי קירימבס משתרע על פני 7500 קמ"ר. בשמורה יערות רבים וביניהם יער מיומבו Miombo שהוא ביתו של אוכלוסייה קטנה אך ייחודית וחשובה של בעלי חיים. במערב השמורה יש הר בדד ענק מגרניט שמשתלב בנופים המרהיבים של היערות הייחודים לשמורה. בפארק מגוון רחב של ציפורים, מכיוון שהוא ממוקום באזור המעבר בין מזרח למערב אפריקה ולכן גם מושלם לחובבי צפרות.
החלק האטרקטיבי ביותר בשמורה הוא קו החוף הבתולי שלה ועשרות האיים הקטנים שהם חלק מארכיפלג קירימבאס. ישנם כ- 30 איים קטנים וגדולים כאשר הצפוניים יותר קרובים לגבול עם טנזניה. אלה ידועים ביופי הטבעי שלהם, חופים עם חולות לבנים ומים צלולים ונעימים המספקים תנאים מושלמים לצלילה ושנורקלינג. המפורסם ביותר בין איים אלה הוא אי איבו Ibo שמספק מחזה מרהיב בו הזמן עצר מלכת. מבצרים היסטוריים, אוקיינוס בכל גווני הכחול ושקיעות מטריפות לצד נופים רומנטיים יפיפיים.
גורונגוסה Gorongosa National Park
שמורת גורונגוסה היא שמורה היסטורית הנמצאת בתהליך שיקום. לאחר שניזוקה מאוד במהלך מלחמת האזרחים, כיום רוב בעלי החיים והצמחייה חזרו לגדול בה. יש בה פילים, אריות, קופים, עטלפים ועוד מינים רבים של חי וצומח על רקע נופים יפיפיים.
אגם ניאסה Niassa Reserve
מגלה הארצות דייוויד ליווינגסטון כינה את אגם ניאסה “Lake of Stars” אך הוא ידוע יותר בשם אגם מלאווי
Lake Malawi, שכן כ-75% משטח האגם מצוי בשטחה של מדינת מלאווי, אחת השכנות מצפון למוזמביק. זהו האגם השלישי בגודלו באפריקה ומתפרש על שטחיהן של שלוש מדינות- מלאווי, מוזמביק וטנזניה. גדה של מוזמביק פחות מוכרת ומתויירת, ולכן מספקת הרפתקה אפריקאית בגן עדן סודי. על חופי האגם היפהפיים ניתן למצוא בקתות, פעילויות ספורט ימי ורגיעה על החוף. במי האגם ישנה אוכלוסייה ימית מפותחת, וכ- 350 מיני דגים שהם ייחודיים לאגם ניאסה.
שמורת ניאסה Niassa Reserve
בסמיכות לאגם ישנה שמורה הקרויה על שמו, והיא הגדולה ביותר במוזמביק – מתפרשת על כ-42 אלף קמ"ר. השמורה היא ביתם של עדרי פילים, בופאלו, אריות וכלבי בר אפריקאים כמו גם שפע של מיני בעלי כנף. עיקר התנועה בשמורה מתבצעת ברכבי 4X4 והחודשים המומלצים ביותר לביקור בשמורה הם אפריל ועד אוקטובר.
