דרום אתיופיה
בדרום אתיופיה בעמק האומו Omo Valley, בין נהרות ורכסי ההרים המאפיינים את העמק תפגשו את השבטים המסורתיים, העתיקים, שמקיימים עד היום את הטקסים השבטיים שחלקם קשים לצפייה. שבט המורסי Mursi, שנחשב לאחד השבטים הקיצוניים ביותר באתיופיה, בו נשים עם משחילות דסקית חרס בשפתם התחתונה. ככל שהצלחת גדולה יותר כך האישה אטרקטיבית ויפה יותר לפי אמונתם. שבט ההאמר Hamer, שמונה כ- 50,000 איש מקיימים את טקס האוקלי Ukuli, טקס התבגרות מרתק וקשה לצפייה בו הגברים מצליפים בנשים כסמל לחוזק של אישה וככל שצלקותיה עמוקות יותר היא נחשבת לאטרקטיבית יותר בשל הקרבה למען הגבר והמשפחה שלה.
צפון אתיופיה
בצפון אתיופיה תוכלו לבקר בערים גדולות, עיירות קטנות, כפרים, כנסיות ותרבות נוצרית ויהודית. היסטוריה שמגוללת את סיפורה של יהודי אתיופיה והאגדה המגוללת שארון הקודש נמצא באתיופיה. אקסום Aksum, עיר גדולה בעלת היסטוריה מפוארת ועתיקה, קדושה לנוצרים באתיופיה שהייתה אחת מהאימפריות הגדולות בהיסטוריה. המקומיים מאמינים ששם שוכן ארון הקודש שהגיע בעקבות אחד מסעותיו לירושלים של הנסיך מנליק Menelik, בנם של מלכת שבא והמלך שלמה. בבהר-דר Bahir Dar ואגם טאנה Lake Tana תראו את מפלי הנילוס הכחול, הנהר הגדול והחשוב ביותר באפריקה.
הפארק הלאומי הרי באלה Bale Mountains National Park
הפארק ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בדרום אתיופיה, והוא למעשה מישור רחב (פלאטו) המתרומם לגובה של יותר מ- 4000 מטרים מעל פני הים. הפארק פחות מתוייר מפארקים לאומיים אחרים במדינה, מה שמאפשר חווית טבע אותנטית של מגוון חיי הבר והצמחייה האנדמיים למישור המרומם. גולת הכותרת היא הזאב האתיופי, הזאב הנדיר בעולם. כ- 220 זאבים מסתובבים להם באזור השמורה, מתוך כ- 450 שנשארו. למרות נדירותו, הזאב האתיופי משוטט לו בחופשיות ברחבי השמורה ולכן יש סיכוי גבוה לחזות באחד, כמו גם בחולד ערום ענק, שמהווה את המזון העיקרי של הזאבים וגם הוא אנדמי לאזור. חוקרים גם מצאו לאחרונה כ- 20 זנים חדשים של פרפרים באזור מלא ההפתעות ושוקק החיים.
הפארק הלאומי אומו Omo National Park
נהר האומו הינו אחד הנהרות הגדולים והחשובים באתיופיה, הוא זורם לאורך מערב המדינה והדלתא שלו נשפכת לאגם טורקאנה Lake Turkana. בחלקו התחתון של הנהר נמצאו שרידים המעידים על התיישבות אנושית קדומה מלפני כמה מיליוני שנים, ובזכות כך הוכרז כאתר מורשת לאומית. משני גדות הנהר קיימים שני פארקים לאומיים, ממזרח הפארק הלאומי מאגו Mago וממערב הפארק אומו, העשיר בחיי בר ומאוכלס בעיקר בשועלים, זברות, ג'ירפות, באפלו ופילים וגם אריות, נמרים וצ'יטות. לאורך נהר האומו מתגוררים שבטים רבים שעד לפני כמה עשורים לא היו ידועים כלל. לכל שבט שפה, תרבות ומנהגים משלו המוסיפים עוד גוון של צבע לעמק אומו הססגוני. ביקור באזור הוא מעין סיור במוזיאון פרהיסטורי של האנושות, השרידים הפרהיסטוריים, יחד עם השבטים המקיימים מסורות עתיקות יומין מעניקים הצצה מרתקת לחיי האנושות הקדומים. השבטים המוכרים ביותר בעמק האומו הם המורסי, ההאמר וקונסו עליהם מפורט בהמשך.
לליבלה Lalibela
העיר לליבלה קרויה על שם הקיסר לליבלה שמלך באתיופיה בסוף המאה ה- 12. הפירוש המילולי של השם הוא "הדבורים שמזהות את המנהיג שלהם" ועל פי האגדה הוא ניתן לקיסר על ידי אמו ביום היוולדו, כיוון שדבורים רבות הקיפו את העולל והאם ראתה בכך סימן לכך שיגדל להיות הקיסר הבא. העיר נודעת בשל כנסיות חצובות בסלע געשי שנבנו במהלך תקופת שלטונו של הקיסר. הן נבנו על ידי 24 אלף פועלים במשך 20 שנה, כשבכל לילה לפי האגדה הגיעו מלאכים לעזור לפועלים וחצבו עבורם. בין הכנסיות מקשרים מעברים, מחילות ומנהרות סודיות ו- 11 מהן הוכרזו כאתר מורשת עולמית ב- 1978. העיר מכונה גם "ירושלים החדשה" בשל האתרים הקדושים הרבים בה הקרויים על שם אתרים מירושלים (נחל הירדן הזורם בה או הר הזיתים הסמוך לה), ומהווה מרכז עלייה לרגל בחג המולד האתיופי.
שבט ההאמר Hamer
שבט האמר הוא הגדול בעמק האומו Omo, בו כמעט 50,000 איש. בני השבט מקפידים על הופעתם החיצונית, לובשים עור של עיזים, מקושטים בחרוזים ותכשיטים רבים. לנשות השבט ראסטות דקות בשיער שאותן הן משמנות בשומן עיזים וצבע אדום. גברי השבט שמים עיסת בוץ על קודקוד השיער והראש.טקס האוקולי Ukuli, טקס ההתבגרות המסורתי, הוא הטקס המפורסם ביותר של השבט. בטקס זה מציינים גברי השבט שהם מוכנים להתחתן ולשאת כלה לאישה. בטקס זה מצליפים הגברים בנשות השבט הפנויות, על מנת לבטא שהן נשים שיסבלו למען הגבר שלהן והם מסורות ונאמנות, ככל שהצלקות שלהן עמוקות יותר כך הן יותר מבוקשות. גברי השבט הנבחנים גם צריכים לעבור מבחן של קפיצה בעירום מעל 6-10 שוורים, מבחן לאתלטיות, כושר וסיבולת.
שבט המורסי Mursi
נחשב לאחד השבטים הקיצוניים ביותר בעמק האומו בשמורת מאגו Mago National Park ומספרם עומד על 8,000 איש. את נשות שבט המורסי תזהו לפי דיסקית החרס שהן משחילות בשפה התחתונה ובאוזניים. עם השנים הצלחת גדולה יותר והיא מעידה על אטרקטיביות ונחשבת לסמל יופי. ההיסטוריה מספרת שמעבר לאחדות השבט, הסיבה לשימוש בדיסקיות החרס היא מכיוון שנשות השבט היפות והחזקות היו נלקחות לעבדות במלחמות עם שבטים יריבים. המנהג אומץ על מנת לנסות למנוע את התופעה ולכער את הנשים היפות שלהם. על ידי הפיכת הנשים לפחות נחשקות ואטרקטיביות, הם הצליחו להשתחרר מעול העבדות במלחמה בין השבטים.
שבט הקארו Karo
שבט קטן המונה כ- 1,000 איש בלבד אשר חיים על גדת נהר האומו Omo. שבט ססגוני וצבעוני, מקושטים ומעוטרים במגוון צבעי גיר-פחם צבעוניים.
