חוששים ממלריה? הנה הטיפים שאתם חייבים לקרוא

תכננתם את טיול החלומות שלכם ועוד רגע אתם כאן – בליבה של יבשת אפריקה. זהו המקום שבו תוכלו לחוות הרפתקאות יוצאות דופן, לפגוש בחיות המסתובבות בטבע באופן חופשי ולהכיר תרבות חדשה ומרתקת. אפריקה מציעה את כל זה ועוד הרבה יותר, אך כדי שתוכלו לזכות בחוויה בלתי נשכחת (וחיובית), ודאו שאתם באים מוכנים. באזורים רבים באפריקה עדיין נפוצה מחלת המלריה – מומלץ להערך כדי להבטיח את הנאתכם מהטיול שלו ציפיתם כל כך. אז מה אתם צריכים לדעת על מחלת המלריה וכיצד תתמודדו איתה? על כך במאמר הבא.

 

כמה פרטים חשובים על מחלת המלריה

בארץ אנחנו כמעט לא שומעים עליה, אך באזורים שונים בעולם, ובעיקר באזורים הטרופיים, מחלת המלריה עלולה להיות שכיחה. למעשה, בכל העולם מאות מיליוני אנשים נדבקים ממנה מדי שנה, וכ-3 אנשים מתים כתוצאה מהמחלה. זוהי מחלה זיהומית הנגרמת על ידי טפיל הפלאסמודיה (Plasmodia), והיא מועברת מאדם חולה לאדם בריא דרך עקיצתם של יתושי האנופלס (Anopheles). במרבית המקרים האדם שנעקץ יתחיל לחוש בתסמינים הראשונים כשבוע אחרי העקיצה. בתחילה האדם עלול לחוש עייפות קיצונית, צמרמורת, כאבי שרירים, בחילות וכאבי ראש. הסימפטומים הללו מופיעים לפעמים כהתקפים מחזוריים ובמקרים מסוימים החולה אף עלול ללקות בצהבת או באנמיה.

 

טיפול תרופתי מונע

מחלת המלריה היא אכן לא נעימה, אך לשמחתנו כיום עומדות לרשותנו דרכים רבות למנוע את התפרצותה. אם אתם מתכננים ספארי אפריקה, ראשית פנו לרופא המטפל שלכם לקבלת ייעוץ או למרפאות מטיילים. אומנם אין בנמצא היום חיסון העשוי להגן עלינו מפני המחלה, אך קיימות תרופות שונות שאותן יש ליטול בהתאם לאזור באפריקה שבו אתם מטיילים:

מאלרון (Malarone): תרופה זו יעילה לטיפול בכל הסוגים של מחלת המלריה, אך היא גם התרופה היקרה ביותר. יש ליטול כדור אחד כל יום ורצוי להתחיל את הטיפול כמה ימים לפני טיול באפריקה. המלארון נחשבת כתרופה הגורמת למעט תופעות לוואי, אך היא אסורה לשימוש עבור נשים הרות ועבור ילדים שמשקלם נמוך מ-11 ק"ג. כמו כן, אין לרשום תרופה זו למי שסובל מאי ספיקת כליות.

לריאם (Mefloquine, Lariam): גם תרופה זו טובה לשימוש ברוב המקרים, אך משך השימוש בה ארוך יותר. יש ליטול אותה כשבועיים לפני שמגיעים לאפריקה ולהמשיך לקחת אותה כחודש מתום הטיול. בדרך כלל היא גורמת לתופעות לוואי קלות בלבד, אך במקרים מסוימים יכולה להוביל לשלשולים, להקאות ואף לדיכאון. בשל כך, תרופה זו אסורה לשימוש על מי שסובל מהפרעות נפשיות, ולפני הנטילה לה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

דוקסילין (Doxycyline, Hydrochloride): את התרופה הזו יש לקחת פעם ביום, אך היא אינה מתאימה לילדים קטנים ולנשים בהריון. יש להתחיל את הטיפול כמה ימים לפני הטיול ולהמשיך אותו כחודש אחרי החזרה לארץ.

שימו לב! אם אתם מתכננים טיול באפריקה דאגו להצטייד מראש במלאי התרופות הדרוש לכם. במדינות מסוימות נמכרים זיופים של התרופות, והללו עלולים כמובן שלא להיות אפקטיביים, או חמור מכך – לפגוע בבריאותכם.

 

דרכי מניעה נוספות

טיפול תרופתי עשוי למנוע את התפרצותה של המחלה או להקל את התסמינים שלה, אך במידת האפשר, מומלץ כמובן למנוע את העקיצות. היתושים המעבירים את מחלת המלריה פעילים לרוב בזמן שקיעת השמש ובערב, ובזמן זה מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:

  • לבישה של ביגוד ארוך למניעת סכנת החשיפה.
  • שימוש בחומר דוחה יתושים – יש להתייעץ עם רופא באשר לחומר המומלץ וחשוב מאוד למרוח אותו באופן יסודי על כל שטחי העור החשופים.
  • אם אתם לנים במבנה, בעת השינה יש לסגור היטב את חלונות החדרים.
  • השתמשו בחומרים דוחי יתושים כגון טבליות המפיצות ריחות דוחי יתושים.
  • השתמשו בכילה, ודאו שהיא שלמה ללא חורים וסגרו אותה היטב בעת השימוש.

ההנחיות שלעיל עשויות לצמצם את הסיכוי להידבק במחלה, אך כידוע הסיכון להידבקות קיים תמיד. בשל כך, ישנם מקרים מסוימים שבהם הרופא המטפל ימליץ להימנע מטיול באזור. נשים הרות, מבוגרים מעל גיל 65, חולים כרוניים, פעוטות או כל מי שהמערכת החיסונית שלו אינה חזקה דיה – יש להתייעץ עם הרופא לפני תכנון הטיול.

כאן תוכלו למצוא מוצרים שיעזרו

 

מה עושים במקרי חירום?

לצערנו, גם כאשר נוקטים בכל האמצעים האפשריים, עדיין ייתכנו מקרים של הידבקות במלריה. לכן, אם אתם סובלים מהתסמינים הבאים, בעת הטיול או לאחר החזרה לארץ, יש לפנות לטיפול רפואי:

  • חום גבוה: החום עשוי להיות קבוע או שהוא יופיע בצורה מחזורית. לרוב החום לא יעלה על 40 מעלות.
  • צמרמורת
  • הזעה
  • פרכוסים ורעידות
  • תחושה כללית רעה

אם לאחר הפנייה לרופא אובחנה מחלת המלריה, האדם יתחיל בדרך כלל בטיפול תרופתי דרך הפה (כדורים). במקרים חמורים יותר, יהיה צורך באינפוזיה ובאשפוז.

בשורה התחתונה: לפני ספארי באפריקה חשוב מאוד לפנות לרופא המטפל, לוודא כי המצב הרפואי תקין, ולהצטייד בתרופות מתאימות בטרם הנסיעה. הקפדה על לבוש ארוך ועל שימוש בדוחי יתושים תסייע גם היא לצמצם משמעותית את הסיכון להידבק במחלה.