מאת: עמוס נחום, YNET

13 בספטמבר 2017

צלם הטבע עמוס נחום יצא בעקבות הנדידה הגדולה, אחת התופעות המשמעותיות באפריקה במהלכה שני מיליון זברות ועדרי הגנו, חוצים באביב את נהר המארה בקניה ושבים בסתיו לסרנגטי בטנזניה. בדרך ממתינים להם טורפים רעבים במים וביבשה.

בכל שנה חוצים את הסרנגטי בטנזניה ואת נהר המארה בקניה קרוב ל-1.5 מיליון גנו, חצי מיליון, זברות, 200 אלף צבאי תומסון, וכ-18 אלף אנטילופות.

המערכות האקולוגית המיוחדת הזו מתפרשת על שטח של 25 אלף קילומטר רבוע, ומורכבת בעיקר מסוואנות ושטחי שימור.

שטחה הדרומי של הסוואנה נמצא בטנזניה, בפארק הסרנגטי (Serengeti), שמורה שגודלה 15 אלף קמ"ר , אשר גובלת גם בשטחי השימור נוספים כמו הנגורונגורו (Ngorongoro). שטחה הצפוני נמצא בקניה ונקרא שמורת מסאי מארה (Maasai Mara), שמורה ששטחה 1,500 קמ"ר.

בניגוד אלינו, המטיילים, הגבול החוצה בין טנזניה וקניה, ונהר המארה, אינם מהווים מכשול במסלולם של העדרים, הרואים בשטח זה מערכת אקולוגית אחת גדולה, בה הם נודדים ללא כל גדר או הגבלה.

התופעה החד פעמית הזו מהווה מקור משיכה למטיילים רבים. חובבי נשיונאל ג'יאוגרפיק, צלמים מקצועיים והמכורים לאקשן. הם מגיעים מכל העולם, לחזות במראות המרגשים. כולם בעקבות הנדידה הגדולה וגם אני.

כיצד לתכנן את הטיול בעקבות הנדידה הגדולה? חשוב להיות במקום ובזמן הנכון, אבל זה לא מספיק. יש להתחשב בגורמים רבים, ולכן חשוב לתכנן.  יצאתי עם רונית הרשקוביץ, קונסולית הכבוד של זמביה בישראל ומנכ"לית "ספארי קומפני" אל שמורת הסרנגטי וחזרתי עם חוויות, כרטיסי זיכרון מלאי תמונות וכמובן, תובנות חדשות לגבי הנדידה הגדולה, המתרחשת מדי שנה כבר מאות בשנים. אולי יותר.

לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה באתר ynet.

ספרו לחברים: